המדיניות המוניטרית הגלובלית והתפתחות הריביות בחציון הראשון
החציון הראשון של 2026 התאפיין בחוסר אחידות מוניטרי, כאשר בנקים מרכזיים התמודדו עם אינפלציה מיובאת, מתיחות גיאופוליטית ולחצי היצע מקומיים.
הפדרל ריזרב: משטר ריבית קבועה עם תפנית ניצית
הפד הותיר את הריבית על 3.50%–3.75% לאורך החציון, בהחלטה ראשונה של קווין וורש כיו״ר. למרות זאת , ה‑Dot Plot הצביע על נטייה ניצית: רוב חברי הוועדה צופים ריבית של 3.6%–4.1% בסוף 2026 (לעומת תחזית קודמת של 3.25%). התחזית עודכנה עקב חוסן שוק העבודה – תוספת של 172 אלף משרות במאי (מול צפי ל‑85 אלף) ואבטלה יציבה של 4.3%. החוזים העתידיים מתמחרים הסתברות של 64% להעלאת ריבית בספטמבר.
הבנק המרכזי האירופי: העלאת ריבית מפתיעה לאחר תקופת הקלות
לאחר שמונה הפחתות רצופות והקפאה ברמה של 2%, ה‑ECB העלה ב‑11 ביוני 2026 את שלושת הריביות ב‑25 נ״ב: פיקדונות ל‑2.25%, ריבית המכרזים ל‑2.40% וההלוואות השוליות ל‑2.65%. המהלך נבע מעליית מחירי האנרגיה בעקבות העימות במזרח התיכון: אינפלציית גוש האירו עלתה ל‑3.2% במאי (אנרגיה +10.9%). תחזית הצמיחה לשנת 2026 הופחתה ל‑0.8% עקב הפגיעה במשאבים הריאליים.
בנק ישראל: הרחבה מוניטרית עצמאית
בניגוד למגמה העולמית המהדקת, פעל בנק ישראל במדיניות עצמאית ומרחיבה יחסית. בסוף מאי 2026, החליטה הוועדה המוניטרית להפחית את הריבית ב-25 נקודות בסיס לרמה של 3.75%, הפחתה ראשונה במחזור ההקלות הנוכחי. החלטה זו נתמכה בנתוני אינפלציה נוחים המצויים בתוך יעד יציבות המחירים (1.9% קצב שנתי).
השוואת הנתונים המוניטריים והאינפלציוניים המרכזיים בחציון החולף:
גוש כלכלי | שער הריבית בסוף H1 2026 | שינוי בריבית ב-H1 2026 | שיעור אינפלציה שנתי (מאי 2026) | תחזית צמיחה שנתית (2026) |
ארצות הברית | 3.50% – 3.75% | ללא שינוי (הותרת ריבית עקבית) | 4.2% (עלייה חודשית של 0.5% במאי) | צמיחה חיובית מתונה (תוצר Q1 ב-+2.1%) |
גוש האירו | 2.25% (ריבית פיקדונות) | עלייה של 25 נ"ב ביוני | 3.2% | 0.8% (הפחתת תחזיות עקב הלחימה) |
ישראל | 3.75% | ירידה של 25 נ"ב במאי | 1.9% | פגיעה בפעילות הריאלית (התכווצות של 3.8% בתוצר Q1) |
ביצועי שוקי המניות הגלובליים ורוטציית הנכסים
החציון הראשון של 2026 היה תנודתי אך חזק, עם התחזקות רוחבית ושינוי בהובלת השוק.
ביצועי המדדים המרכזיים בארה״ב
וול סטריט סיימה את החציון בתוצאות מרשימות, לאחר שהתיקון ביוני קוזז חלקית ביום המסחר האחרון.
ה‑S&P 500 ננעל על 7,499.36 נק׳, הנאסד״ק על 26,213.72 נק׳ (+1.5%), והדאו ג׳ונס על 52,319.20 נק׳.
תשואות חצי‑שנתיות:
S&P 500: +9.6%
Nasdaq: +12%
Dow Jones: +8.9% (הטוב מאז 2021)
Russell 2000: +21.28% – החזק ביותר מאז 1991
הזינוק ב‑Q2 (S&P +14.9%, Nasdaq +21.4%) מחק את ירידות Q1 שנבעו מהלחימה מול איראן ומעליית מחירי האנרגיה (S&P ‑4.6%).
רוטציה סקטוריאלית: ירידה ב‑Mag 7 ועלייה ב‑Value
המאפיין הבולט ביותר של החציון הראשון היה התרחבות רוחב השוק –Market Breadth והיפוך מגמה בענף הטכנולוגיה. בעוד שבשנים 2024 ו-2025 ענקיות הטכנולוגיה (Mag 7) הובילו את עליות השוק ללא עוררין, הרי שבחציון הראשון של 2026 התשואה הממוצעת של מניות אלו הייתה שלילית ועמדה על -5.6%.
הסנטימנט השלילי הגיע לשיאו בחודש יוני, כאשר נמחקו כ-2.3 טריליון דולר משווי השוק המשותף של חברות הטכנולוגיה המובילות (מיקרוסופט, אנבידיה, אלפבית, אפל, מטא, טסלה ואמזון). המחיקה נבעה מחששות כבדים של המשקיעים מהיקף הוצאות ההון האדיר של חברות אלו (הצפוי לחצות את רף ה-700 מיליארד דולר עד סוף השנה) עבור תשתיות AI ומרכזי נתונים, ללא הוכחה מספקת לייצור תזרים ופריון מהיר בטווח הקצר. במהלך החודש, מניית מיקרוסופט השילה 17.2% מערכה, בעוד מניית אורקל צנחה ב-35.1%. ומנגד, מדדי הערך נהנו מזרימות הון מסיביות; מדד ה-Russell 1000 Value רשם זינוק מרשים של 15.3% במהלך החציון החולף (עם תשואה של 13.5% בתוך הרבעון השני לבדו).
שווקי הסחורות והתשואות הריאליות
נפט גולמי: חזרה לאיזון לאחר זעזוע ההיצע
ברנט ננעל על 73.41 דולר ו‑WTI על 70.36 דולר. הנפט זינק עד 121 דולר בעקבות התקיפות באיראן וחסימת מצר הורמוז, אך לאחר הפסקת האש פרמיית הסיכון התאפסה. ברנט ירד כ‑30% ב‑Q2 (22.71% ביוני) – הירידה החדה ביותר מאז 2020.
המתכות היקרות : עיוות בקשרי המקלט הבטוח
הזהב סיים את החציון ב‑4,015 דולר (חוזים: 4,010.58), לאחר ירידה של כ‑14% מהשיא 4,700 – הביצועים הגרועים מאז 2013. ביוני ירד מעל 12% (10.58% בחוזים). הכסף צנח ב‑24% ביוני לרמה של 58.466 דולר.
הזינוק הראשוני בנפט הגביר ציפיות אינפלציה והוביל לעמדה ניצית מצד בנקים מרכזיים. תשואות אג״ח 10 שנים בארה״ב עלו ל‑4.44%, מה שהעלה את עלות ההזדמנות של החזקת מתכות שאינן נושאות ריבית – וביטל את אפקט “המקלט הבטוח”.
השוק המקומי בישראל: מציאות פיסקלית, מלחמה וביצועי הבורסה
השפעות מבצע "שאגת הארי"
מבצע "שאגת הארי" (40 יום, החל בסוף פברואר) גרם להתכווצות תוצר של 3.8% ב‑Q1 2026. הממשלה ביצעה התאמות תקציביות והקצתה 2.6 מיליארד ש״ח לרכש והצטיידות ביטחונית, לצד מתווה פיצויים לעסקים במסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי תשפ״ו‑2026.
נתוני Q2 הצביעו על חוסן:
אינפלציה יציבה: 1.9% (מדד מאי ‑0.3%, טיסות ‑16.9%).
אינפלציית מגמה ללא דיור: 1.4%.
שוק דיור בהאטה: ירידה שנתית 1.2%, מלאי לא‑מכור בשיא של 85,310 דירות.
אחוזי האבטלה ירדו ל‑2.8%.
שוק החליפין
השקל התחזק ב‑8.3% מול הדולר באפריל–מאי, אך ביוני הדולר עלה מ‑2.8130 ל‑3.0010 ש״ח וננעל על 2.9780. הפיחות נבע מרכישות מט״ח של מוסדיים לגידור חשיפות בעקבות ירידות בוול סטריט, וכן מרכישת 801 מיליון דולר ע״י בנק ישראל במחצית הראשונה של יוני.
בורסת תל אביב
למרות המבצע, Q1 היה חזק:
ת״א‑35: +12.9%
ת״א‑125: +9.6%
יוני היה חלש במיוחד – הירידה החודשית החדה מאז אוקטובר 2023:
ת״א‑35: ‑9.90%
ת״א‑125: ‑10.48%
החציון כולו נותר חיובי:
ת״א‑35: +10.55% (4,066.87 נק׳)
ת״א‑125: +8.26% (4,010.85 נק׳)
השוואה למדדים הגלובליים:
S&P 500: +9.60% (Q2 +14.90%, יוני שלילי)
Nasdaq: +12% (Q2 +21.40%, יוני שלילי)
Russell 2000: +21.28%
ת״א‑35/125: חצי שנה חיובית, יוני שלילי מתון.
שוק האג״ח – תשואות האג״ח ירדו משמעותית:
10 שנים: 3.667% (מול 5.13% בסוף 2024 ו‑4.5% בתחילת 2025)
3 שנים: 3.28% הירידה משקפת ירידת פרמיית הסיכון לאחר סיום המבצע והתייצבות המערך המוניטרי.
המלצות אסטרטגיות להקצאת נכסים בחציון השני של 2026
1. מניות – פיזור וניטרול ריכוזיות
ארה״ב: התיקון ב‑Mag 7 מאפשר להפחית Growth ולהגדיל Value ו‑Small/Mid Cap (Russell 2000).
ישראל: ת״א‑35 ריכוזי (10 חברות = 60%). מומלץ לשלב ת״א‑35 משקל שווה (2.85% לכל מניה).
2. אג״ח – נעילת תשואות ריאליות
תשואות 10 שנים בארה״ב (4.44%) ובישראל (3.667%) מהוות נקודת כניסה טובה. עם צפי ל‑3 הפחתות ריבית בישראל עד 3.0%, מומלץ מח״מ בינוני‑ארוך (5–7 שנים).
3. סחורות – זהב Underweight, מימוש בנפט
זהב: תשואות ריאליות גבוהות ולחץ מצד הפד – מומלצת הפחתת החשיפה.
נפט: ירידה מתחת ל‑74$ משקפת רגיעה גיאופוליטית; מומלץ לממש רווחים בזיקוק/חיפוש ולהגדיל חשיפה לתשתיות אנרגיה.