הרבעון הראשון של 2023 מאחורינו, זמן טוב לסיכום ביניים, מדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה בארה"ב מצביע על ירידה בקצב האינפלציה השנתית מ-6% ל-5% ("אינפלציה" – עליית המחירים במשק) זהו שיעור האינפלציה הנמוך ביותר ברמה שנתית מאז מאי 2021 והוא מגיע לאחר 9 חודשים רצופים של ירידה ברמת האינפלציה.
אומנם, הפד ("הפד" – הבנק המרכזי של ארה"ב) לפי הצהרותיו מכוון להורדת רמת האינפלציה לאזור ה -2% אולם אין ספק שהמדד האחרון מאותת גם לבכירי הפד שהעלאות הריבית שלו עושות את שלהן ובמידה והאינפלציה תישאר בקצב הזה או תמשיך לרדת בכיוון מטה, ניתן אף לצפות שהפד יעשה צעד אחורה ואף יפחית שיעור הריבית עוד השנה. (נתון זה כבר משתקף בציפיות השוק).
מה הלאה? זו כמובן השאלה הגדולה. חשוב לציין כי עד לפני שלושה חודשים היה חשש גדול, כי המחצית הראשונה 2023 תהיה שנת
מיתון באירופה וייתכן אף בארה"ב. הסיבה המרכזית שהאירוע הזה נמנע היא ככל הנראה הפתיחה מחדש של כלכלת סין לאחר מגיפת הקורונה, ושינוי מדיניות הסגרים בה נקטה, יחד עם חורף חם מהצפוי שמנע משבר אנרגיה קשה באירופה ופגיעה בפעילות הכלכלית העולמית בכלל.
אולם ניסיון העבר בתקופות של אינפלציה גבוהה והעלאות ריבית אגרסיביות, מלמד כי ייתכן וחוויית המיתון היא בלתי נמנעת מהסיבה הפשוטה שהבנקים המרכזיים בעולם כולו לא יפסיקו להילחם באינפלציה עד שזו תרד, ומצד שני כל עוד ימשיך עם מדיניות הריבית הגבוהה החשש שזה יביא למיתון משמעותי בפעילות הכלכלית עולה עם הזמן.
אנו נמצאים לאחר יותר מעשור בו מרבית הזמן הריביות במדינות הייתה סביב 0%.
תקופה של ריביות נמוכות מתאפיינת בעידוד של הצמיחה הכלכלית ולקיחת אשראי באופן מוגבר.
העובדה כי הריביות עלו בצורה כה מהירה לרמות שלא נראה כמותה מזה כמעט 15 שנה, יחד עם העלייה שחוו הכלכלות הללו בהיקפי לקיחת אשראי והלוואות על ידי משקי בית, חברות וממשלות מעמיד את כל המערכת הכלכלית בפני סיכון ביחס לאופן התגובה של הכלכלה לריבית הגבוהה.
הצורך לשרת את החובות (להחזיר את הקרן והריבית בגין ההלוואה), והתיאבון לקחת אשראי חדש בהחלט חוו ועוד יחוו פגיעה בנתוני הריבית החדשים.
לסיכום :
כלכלות ארה"ב ואירופה נמצאות, נכון לסוף רבעון רביעי 2022, במצב של צמיחה חיובית, ואף גבוהה ממה שחששו מרבית הכלכלנים עד לאחרונה. יחד עם זאת, נמצאות הכלכלות האלו במצב קלאסי של "בין הפטיש לסדן". היות שמצד אחד, יש צורך ואף הכרח להוריד את שיעורי האינפלציה לטווח היעד של הבנקים המרכזיים (2%). ומהצד השני, יש חשש לחוות מיתון כתוצאה מפגיעה חמורה של הריביות הגבוהות בביקושים.
אנו נמצאים במערכת סגורה של:
- אינפלציה גבוהה מחייבת ריביות גבוהות.
- ריביות גבוהות פוגעות בביקושים, בשוק העבודה ובכלכלה בכללותה.
- החשש מפגיעה חמורה מדי עלולה לעצור את הבנקים המרכזיים מלהמשיך ולפעול.
- עצירה מוקדמת מדי של הבנקים המרכזיים עלולה להביא להתלקחות מחודשת של האינפלציה ולכן הם חרדים לעשות את הטעות הזו.
בחודשים הקרובים כיוון השווקים יקבע , מתחילת השנה רוב הבורסות בעולם עולות פרט לישראל, אם כי בצורה מדודה. ובהמשך השנה צפויות התחלות של הורדות ריבית ברחבי העולם, דבר שישפיע לחיוב על השווקים ובפרט על שוק אגרות החוב, מה שייצר רווחי הון במוצרים המנוהלים. כך שלקראת סוף הרבעון השני אנו צפויים לקבל תמונה הרבה יותר בהירה וכן הזדמנויות כניסה לשווקים והגדלת חשיפות קיימות.
