גידור היא אסטרטגיית השקעה שבאמצעותה ניתן לנטרל / לצמצם הפסדים פוטנציאלים העלולים להיווצר מההשקעות השוטפות. מטרת הגידור היא בעצם לנסות ולהגביל את ההפסדים והסיכונים עוד לפני הכניסה לחשיפה המבוקשת .
תחום הגידור התחיל בניסיון להגן מפני התנודות במחירי הסחורות. עם השנים ראו כי ניתן לגדר תחומים נוספים ולהקטין את הסיכון הפוטנציאלי,כך שהיום יש קשת רחבה של מוצרים מגודרים לדוגמא : ריביות, מט"ח , מניות ועוד.
קרן גידור היא למעשה קרן השקעה הנוקטת אסטרטגיה המנסה להביא לרווח בכל מצב שוק, בין היתר,על ידי שימוש באמצעי גידור פיננסיים.
בשונה מניהול סטנדרטי של הכספים כמו בקרן נאמנות, קרנות השתלמות וניהול תיק השקעות המשקיעים בדרך כלל באפיקי השקעה רגילים כגון איגרות חוב, מניות וכדומה, קרן גידור תשאף למקסם את סיכוייה לרווח גם במחיר השקעה בשוק תנודתי וזאת תוך שימוש במגוון כלים פיננסיים שונים שביניהם אסטרטגיית השקעה כגון: מכירה בחסר (שורט), מינוף פיננסי , אופציות פיננסיות ולפעמים גם בעסקאות מחוץ לבורסה.
כדי להבין כיצד קרנות הגידור עושות שימוש בכלים פיננסיים, ניקח לדוגמא שימוש פוזיציות בחסר (שורט) – מכירה מראש של סחורות או מניות שלוקחים אותן בהשאלה מגוף שמחזיק בהן ומוכרים את אותה המניה או הסחורה בשוק ההון בתקווה שהמחיר שלהן ירד.
המטרה היא לרכוש חזרה את הנכס המושאל מהגוף המוסדי במחיר נמוך יותר ממחיר המכירה. על ידי מכירה בחסר תרוויח הקרן גם בשוק יורד, בניגוד למוצרי ההשקעה הסטנדרטים שרוב האוכלוסייה משתמשת בהן.
ישנן אסטרטגיות נוספות המשמשות קרנות גידור ובדרך כלל לכל קרן יש את אסטרטגיית ההשקעה שלה המייחדת אותה.
בשל השימוש באסטרטגיות השקעה כלכליות שונות ומתוחכמות יותר, העלות גבוהה יותר שכן מוצר זה יקר מהמוצרים הסטנדרטים ולא כל לקוח יכול להיכנס להשקעה במוצר זה. הרגולטור קבע מספר קריטריונים על מנת להיות מועמדים להיכנס להשקעות מסוג זה.
מנהלי ההשקעות בקרנות הגידור קבעו רף כניסה גבוה לקרנות ובקרנות רבות עומד סכום ההשקעה ההתחלתי על כמיליון ₪ . עם זאת, יש אפשרות כניסה גם ללקוחות קטנים יותר תחת מגבלות מאוד נוקשות כלפי מנהלי הקרנות.
דמי הניהול המקובלים בנויים משני פרמטרים: עמלה קבועה של 1% עד 2% מההון המנוהל ועמלת הצלחה הנגזרת מתשואת הקרן בפועל ומחושבת מהרווחים, העמלה נעה בין 10% ל 30%, כאשר השיעור המקובל הוא 20%.